ישיבת נתיבות ישראל
חפש
חפש
הצטרף אלינו
קבל את השיעורים החדשים לתיבת המייל

* שדה חובה

השופטים בשערים

לפרשת שופטים

מו"ר רה"י הרב דוד חי הכהן שליט"א

בשבת הקרובה תיפתח שנת לומדי התורה, אלו הנכנסים אל עולם התורה בהכנה לסיום לצד אלו השבים אליו המסכמים את השנה הקודמת ומתחילים שנת תורה חדשה.

בפרשתנו מצוה התורה כי בשערי העיר ישבו השופטים והשוטרים, עניין המשפט הוא לברר, האם נשמרו חוקי האמת והצדק, החסד והרחמים אצל יושבי העיר, על פי החוקה הכוללת המתאימה לאותה קהילה. כוונת התורה היא, לקהילת עם ד' המאמינים בני מאמינים, רחמנים, בישנים וגומלי חסדים.

אם נשאל מדוע מקום מושב השופטים הוא בשערים ולא במרכז העיר? נוכל לענות ולומר שאפילו תהיה העיר וקהילתה מסודרים על פי התורה, עדיין תיתכן מפולת, כי אם יהיו השערים פתוחים ללא הגבלה, עלולים להכנס בהם החיצונים בעלי הדעות הנוכריות והמעשים שאינם מתוקנים. כך כתבה התורה בפרשתנו כי המעשה הראשון שעל השופטים לדון הוא, חטא האמונה, "כי ימצא בך איש או אישה... וילך ויעבד וכו'' המפולת מן האמונה היא מדרון חלקלק, אשר ממנה נמשכת הידרדרות שאין מעצור בעדה.

על מנת לחסום כל זר ומתנכל, יושבים השופטים בשער ועמהם עומדים השוטרים, לבדוק כל יוצא ובא. האם ראוי הוא לבוא בשערי עיר הקודש, ואם לאו כיצד לטפל בו, האם לחנכו בסביבה מבודדת, או לגרשו מן העיר לחלוטין.

בתחילת ביאוריו לפרשת ''כי תצא'' כותב אור החיים הקדוש, שמבחן זה של בדיקה וקביעת סדרים הוא נכון גם לכל יחיד ויחיד בפני עצמו. התורה בדבריה "שופטים ושטרים תתן לך", אומרת שעלינו לקבוע לעצמנו משפט ומשטר, כל זאת אחרי ההבנה והברור של דרכנו, ומה הם היעודים הראויים לדרך זו. על אברהם אבינו נאמר שהדרך שהנחיל לבניו הינה דרך ד' "לעשות צדקה ומשפט", אנו בני אברהם נבחן את דרכנו, האם היא ראויה לתואר הנשגב דרך ד'. האם ברור לנו שכל חיינו מיוסדים אך ורק על האמונה בד' והליכה בדרכיו.

אם זכינו לתשובה חיובית, עלינו לבחון את השלב הבא. האם בחינת מעשינו במשך השנה שעברה, כלולים במסגרות צדקה ומשפט.

בחינה זו צריכה להבחן בשבע עיניים ובמשפט ישר.

א. האם חדרו לתודעתנו מחשבות פיגול. בהם הערצה לתרבות הגויים, שכל ענינה נהנתנות והצלחת המעמד האישי למה שהם קוראים "מלחמת החיים". האם חדרו לתוכנו ספקות וחששות על טוהר אמונתנו, יושרה וצדקתה, אם כך הם פני הדברים עלינו לדעת כי בצרה גדולה אנחנו, מהרה נרוץ לעזרה אל גדולי התורה והאמונה ונפרוש לפניהם את כאבי הנפש ונבקש עצה והדרכה, לימוד והבהרה, עד אשר נזכה לניקיון השכל מכל הספיקות, שהם כדברי הרמב"ם (הלכות ע"ז פי''א) "תהו והבל שאין ראוי לישראל להמשך לאותם הבלים ולא לעלות על הדעת שיש בהם תועלת".

ב. הצעד הבא לאחר בירורי האמונה יהיה דבר שעניינו החיפוש אחרי ניקיון המידות. דבר זה שעניינו הוא מחיובי התשובה כדברי הרמב"ם (הלכ' תשובה). בימים אלו כמעט חובה גמורה על כל בן תורה לשוב ולעסוק בדברי הרמב"ם בהלכות אלו שהם סמיי רפואה ללב וכילורין לעינים.

עוד עלינו לבדוק בעצמנו האם נכשלנו במעשיים בין אדם לחברו ובין אדם למקום, אם דבק בידינו ממון זולתנו בהלוואה, פיקדון או היזק שבא חלילה על ידינו, עלינו למהר ולהשיב אבדה לבעליה, את הגזל, ואפילו חשש גזל, לבעליו טרם יבוא יום הדין. איך נבוא אל אבינו מלכנו בידיים מלאות כתמי עוונות? כי אמרו חז"ל קופה מלאה עונות מי מקטרג בראש? הגזל, ואם חלילה בעריות נכשלנו בקרבה, בדיבור, במראה או בהרהור ואפילו בצפייה במראות טומאה במכשירים הנלוזים, עלנו לקבל על עצמנו תשובה, חרטה, תפילה וכפרה בצדקה, וחלילה אם היו כישלונות קשיים גם בצומות כי הגוף הנגוע שירד למדרגת עבד עליו נאמר "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד" (משלי כט יט).

מלבד כל אלה יש צורך בקבלה לעתיד, בזהירות שלא להגיע לכל קירבה אל המעשיים המכוערים כדי שלא ניפול ברשת החטא חלילה. כך נצמיד שוטרים של קבלות מעשיות אל שופטי בדיקת המח, השכל הישר עם הלב הטהור.

לבסוף נבדוק גם בחלק ''מצוות עשה'' שלא עשינו, הן בביטול תפילה בציבור, ביטול שיעורי תורה, ומעשי צדקה שכל בית ישראל מחויב בהם והמעלים עינו הרי הוא כעובד ע"ז. נקבל על עצמנו את לימוד התורה על פי כוחנו, בזהירות מהגזמות, כדי שנוכל לעמוד בכל מה שנתחיבנו. על כל ביטול תורה, צדקה ותפילה נוסיף משמרת על משמרת. או אז נוכל לומר כדברי הכהנים וזקני העם "ידינו לא שפכו את הדם.. כפר לעמך ישראל אשר פדית...".

וד' ישים חלקנו עם מאמיניו, יחיש גאולת ישראל, גאולת התורה וגאולת ארצנו הקדושה מיד כל הקמים עליה לרעה.

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.