מוסיפים והולכים

ישיבת נתיבות ישראל
חפש
חפש
הצטרף אלינו
קבל את השיעורים החדשים לתיבת המייל

* שדה חובה

שיר למעלות ארצנו, תולדותיו של נח

מו"ר רה"י הרב דוד חי הכהן שליט"א

המשך: תולדותיו של נח

 לא רק בארץ ישראל ישבו בני שם אלא בכל המזרח התיכון, והיה צורך בבירור נוסף בתוך ארצות המזרח, בין בניו של שם. חלקם, כעילם ואשור, לוד וארם, ישבו בצפון המזרח התיכון ובמזרחו, על פי הידוע מן הארצות הקרואות בשמם. רק נכדו של ארפכשד, בנו השלישי של שם שנקרא עבר- בחר לשבת בחלק הדרום מערבי של הנהרות- ארם נהריים. על שמו נקראו צאצאיו בשם עברים בפי משה רבנו בדברו לפרעה מלך מצרים, וזכתה ארץ ישראל להיקרא על שמו בפי יוסף בדברו לשר המשקים: "כי גונב גונבתי מארץ העברים". עבר היה נביא גדול ובבית מדרשו למד יעקב אבינו. בכך זכתה הארץ שתיקבע בה ישיבה ללימוד תורה כבר בדורות ראשונים, ועל שם אבי התעודה נקראה בשמה: ארץ העברים.

הארץ ואברהם אבינו

עם הופעתו של אברהם אבינו, צור מחצבתה של האומה הישראלית, החלה מהפכה עולמית באופיה הפנימי והערכי של ההויה כולה, והיא קיבלה את ביטויה החזק והמרשים בסגנון התורה והתייחסותו של הבורא אל היצירה. מאז ימי הבריאה התחלק הזמן לשתי תקופות, שונות בתכלית, המקבלות את

אופיין המיוחד להם על פי נקודת המרכז והכובד של ההוויה כולה. התקופה הראשונה היא ששת ימי הבריאה, ימי הבראשית, בהם ניכר היה מי נושא את האחריות לכל המציאות וחלקיה ההווים והמתחדשים. בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. הוא אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד. כך נראה ברור כי הנושא הראשי והראשון בכל פיסקה בתורה בעת הבריאה היה ריבונו של עולם:

"ויאמר אלהים..."- זו היא תחילתו של כל תהליך בבריאה, ובמילים- "וירא אלהים כי טוב" מסתיים כל שלב במעשי היצירה. בכך מתברר כי הוא היוצר והוא הבורא ואפס בלעדיו.

בתקופה השניה, שהחלה עם הופעת האדם, נתחלפו התפקידים. במרכז העניינים הועמד האדם והוא הפועל והעושה, ועל פיו יישק כל דבר, הן לטב הן למוטב. הבורא עזב את נקודת האמצע במרכז הבריאה והשאיר אותה לאדם. כשהוא, מקבל על עצמו תפקיד משני בלבד של תגובה על מעשי האדם ויוצאי חלציו. האדם חוטא, והקב"ה מגרש אותו מעדן. קין והבל מקריבים קורבנות, ה' מקבל את אשר ישר בעיניו. קין הורג את אחיו, והקב"ה מגרשו ושם לו אות. השחיתו בני האדם את הארץ, בא מבול ושטף אותה. נח ובניו הטיבו מעשיהם בתיבה, ונזכרו לפני ה' המרחם על הארץ. כך היה באות הקשת, שהייתה לברית בזכות קורבנותיו של נח, וכך היה בדור הפלגה שקצצו בנטיעות האמונה ונתבלבלה לשונם.