ישיבת נתיבות ישראל
חפש
הצטרף אלינו
קבל את השיעורים החדשים לתיבת המייל

* שדה חובה

היחס לכשרות הבד"ץ

הבד"ץ הוקם כדי לפגוע ברבנות הראשית. כיצד עלינו לנהוג? (מתוך עלון לפלס נתיב מס' 15)

מו"ר רה"י הרב דוד חי הכהן שליט"א

שאלה:

שמענו שמורנו הרצי"ה זצ"ל התייחס לגוף הכשרות ששמו בד"ץ בטענה שהוא שם לעצמו מטרה להרוס את מוסד הרבנות הראשית שהקים אביו הרב זצ"ל. וכן שמענו שהרצי"ה הקפיד שלא לאכול מוצרים בהכשר הבד"ץ.

שאלתנו היא, האם ראוי להמשיך לנהוג כך? זאת אומרת שלא להזדקק כלל להכשר זה ולא לראות בו כדבר העדיף למוצרים שבהכשר הרבנות, וכן אם אני נזקק לאכול במסעדה, אין צורך ואולי עדיף שלא לדרוש ולחפש שהכשרות תהיה מגוף שאינו שייך לרבנות המקומית או הראשית?

מאידך אולי יש לומר להפך, הואיל וישנם קשיים לתת הכשר מהודר למפעלים ציבוריים לכן אין להתעלם מהמציאות ויש להעדיף בד"ץ , לא מתוך זלזול ברבנות אלא מתוך הידור בכשרות.

ומכאן צץ החשש הגדול, אם בני תורה ידרשו את ההכשרים הפרטיים תתמוסס הרבנות כי דורש אין לה, שכל בעל עסק לא יטרח להיות תחת השגחתה שהרי בשביל אלו שאינם מקפידים איני צריך תעודה כלל, כי יאמינו לי שהמוצרים כשרים וכדומה, בשביל אלו שמקפידים יותר לא יעזור הכשר רבנות כי הם מחפשים בד"ץ. נמצא שחזונו של מרן הרב זצ"ל בטל, לא תהיה לנו יותר כשרות ממלכתית, בדיוק מה שרצו אותם גורמים שמחזיקים בבד"ץ.


תשובה

לענ"ד אין להיכשל בכישלון המתחרים בנו, אלא ללכת בדרכם של רבני יבנה ( עיין ברכות י"ז ע"א) האומרים 'אני איני מתגדר במלאכתו של חברי כשם שהוא לא מתגדר במלאכתי, שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים'.

ידוע עד כמה חשובה מלאכת הקודש של הרבנות העושה מאמץ גדול בזכות הכוחות המשרתים אותה להנחיל את הכשרות לכל יושבי הארץ. ניתן להבין כי ככל שהיקף העבודה גדול, כך הוא כולל בתוכו גם מקומות שאינם עומדים בקנה המידה הזהירים והמחמירים ביותר. כמו כן ריבוי העוסקים במלאכה זו גורם שפעמים יהיו אחדים שאינם עומדים בציפיות המהודרות במלואן. עובדות אלו שימשו קרן ניגוח ע"י תומכי הבד"ץ להכפיש את הרבנות כולה, מתוך מגמה בדלנית הקיימת ביחס לכל המדינה ולכל המפעל העצום של קיבוץ הגלויות הנפלא שבימינו.

בתחילת הדרך היו כשרויות הבד"ץ מיוחדים למפעלים מועטים שברובם היו בידי שומרי תורה ומצוות ועל כן אפשרו באופן יחסי השגחות טובות יותר מאלה של הרבנות שכללו את רוב המפעלים בארץ וביניהם גם את שאינם מדקדקים כל כך. עם התרחבות הפרסום של הבד"ץ ונהירת המונים לכשרות זו החלו שני תהליכים מקבילים, האחד שאירע לבד"ץ מה שקרה קודם בכשרות הרבנות, דהיינו התפשטות גדולה המביאה כמעט בהכרח לטעויות וכישלונות, מצד שני תהליך מקביל שחל ברבנות שהחל מאמץ גדול יותר של הידור בכשרות במסירות גדולה ובפיקוח מתקדם המשתמש בכלים משוכללים, שהמדינה יכולה להעניק לגוף ממשלתי.

כיום אפשר לומר בבטחה שישנם רבנויות הידועות בדקדוק הכשרות ובהידורים לא פחות מכל השגחות הבד"ץ לדוגמא כשרות המהדרין של תנובה, כשרות החסלט, כשרות מצה שמורה לפסח, שכולם שווים בדקדוק לחומרות והזהירויות הטובות ביותר. עם זה קמו גופים שונים שאינם שייכים לעדה החרדית והם השתמשו במותג "בד"ץ" כאילו כל אנפין שווין והם שובים את לב הקונים השומעים את המילה "בד"ץ" ולא יודעים מה עומד מאחריה ופעמים שהם לא ממש מהודרים.

על כן מן הראוי לברר אצל מומחים (כושרות וכד') אלו הם הרבניות שהכשרם מהודר, ולהתייחס אליהם יחס עודף מכל הכשר בד"ץ אחר. אותם המוצרים שאין לנו ידיעה ברורה, צריך לברר מי הם הבד"צים הטובים ביותר ולקנות מהם. מובן שיש להעדיף מוצרים שמושגחים גם ע"י הרבנות וגם ע"י הבד"ץ. אבל אין לומר בצורה עיוורת כי כל בד"ץ הוא עדיף מרבנות שבאמת זהו שקר ועיוות האמת, כמו גם נתינת יד להרס הכשרות, שמא יבואו משגיחי הרבנות להקל ראש במלאכתם אם ידעו חלילה שהמהדרים בלאו הכי לא משתמשים במוצריהם.

בזאת נזכה לקיום דברי הנביא "האמת והשלום אהבו".

בשולי דברים אוסיף הערה מעניין הנוגע לשנה זו שנת השמיטה. יש לדעת כי בבד"צים משתמשים ביבול נוכרי ויש בזה פרנסה לשונאי ישראל, שופכי הדמים ד' יאבדם במהרה, זהירות זו חשובה לא פחות מזהירות הכשרות! על כן יש להתנות קניית מוצרי מזון בשמיטה שאין בהם תוצרת נוכרית של אויבנו. אם מחמירים הבד"ץ לא לקנות תוצרת הארץ יש להעדיף יבול חו"ל על פני ההכשרים של פירות מבקשי רעתנו ויש להזהר בזה הן בשנה זו והן בשנים הבאות עלינו לטובה אמן.